רבים מאיתנו סובלים מאלרגיות ומכירים היטב את הקשיים הנילווים אליהן. אולם אנחנו בהחלט לא היחידים – גם כלבים עלולים לסבול מאלרגיות שונות, ועל אף שהאלרגיה לרוב אינה מסכנת את חיי הכלב, היא פוגעת קשות באיכות חייו ואף בבריאותו.
אלרגיות שכיחות אצל כלבים מכל הגזעים והגדלים ומופיעות לרוב בשנות חייו הראשונות של הכלב, החל מגיל חצי שנה. הבשורות הטובות הן שאפשר לאבחן ולטפל באלרגיות ביעילות ולאורך זמן.
לפניכם כל מה שחשוב לדעת על הנושא.
סוגים עיקריים של אלרגיות בכלבים
מערכת החיסון יודעת לזהות ולנטרל גורמים זרים שונים, כגון חיידקים, פטריות וטפילים, אותם היא מזהה באמצעות מולקולות ייחודיות בשם אַנְטִיגֵן. אולם אצל כלב אלרגי מערכת החיסון מגיבה גם לאנטיגנים שונים אשר אינם מהווים סכנה אמיתית, כגון: אבקת פרחים, קרדית האבק, חומרים מסויימים במזון, ועוד.
אפשר לחלק את התגובות האלרגיות של כלבים לשלוש קטגוריות עיקריות: אלרגיה למזון, אלרגיה לפרעושים ואלרגיה סביבתית.
אלרגיה לפרעושים (FAD): אלרגיה זו נגרמת מתגובה לרוק פרעושים. כלבים עם אלרגיה לפרעושים יכולים לפתח גירוד ודלקת חמורים, לפעמים עד לכדי אובדן פרווה מקומי, כתגובה אלרגית גם לפרעוש אחד או שניים בלבד.
אלרגיות לפרעושים שכיחות יותר בעונת הקיץ ועלולות להוביל לזיהומי עור משניים. בדרך כלל, האזורים הנפוצים לפרעושים אצל כלבים הם האוזניים, הישבן והבטן.
אלרגיה סביבתית: בדומה לבני אדם, גם כלבים יכולים להיות רגישים לאלרגנים שונים הנמצאים בסביבה, או כאלה הנישאים באוויר כמו: אבקנים, עובש, קרדית האבק, דשא, חומרי ניקוי, חומרי הדברה ועוד.
אלרגיה למזון אצל כלבים: מדובר על תגובה של המערכת החיסונית של הכלב לאלרגנים מסוימים במזון שהוא אוכל, כאשר בדרך כלל מדובר ברכיב חלבוני (פרוטאין). לפי רוב המחקרים שנעשו בנושא, מרבית האלרגיות של כלבים למזון הן לעוף, בקר, ביצים, מוצרי חלב, חיטה וסויה. גם תוספים שונים כגון חומרי טעם וריח וצבעי מאכל עלולים לגרום לתגובה אלרגית אצל חלק מהכלבים.
תסמינים של אלרגיה אצל כלבים
ישנם מספר תסמינים נפוצים היכולים להעיד על תגובה אלרגית, וחשוב להכיר אותם כדי לזהות שהכלב סובל מהבעיה.
יחד עם זאת חשוב לקחת בחשבון שמרבית התסמינים יכולים להתאים לכמה סוגי אלרגיות, ולכן חשוב להיעזר בוטרינר מוסמך שיערוך לכלב אבחון מסודר ויבנה תוכנית טיפול בהתאם.
לפניכם הסימפטומים הנפוצים ביותר לאלרגיה בכלבים:
- גירוד – זהו התסמין השכיח ביותר של אלרגיות אצל כלבים. כלבים עלולים לגרד, ללקק או לנשוך את עורם בתגובה לגירוד, דבר העלול להוביל לגירוי ודלקות בעור, כמו גם לזיהומים משניים.
- ליקוק או נשיכה, במיוחד באיזור כפות הרגליים ובין האצבעות.
- דלקת בעור – אלרגיה עלולה לגרום לדלקת וגירוי בעור, הבאות לידי ביטוי באדמומיות, גלדים, קשקשים, נשירת פרווה ועוד.
- בעיות עיכול כגון הקאות, גזים, צואה רכה ושלשולים.
- דלקות אוזניים חוזרות ונשנות.
- אובדן פרווה מקומי
- בעיות נשימה היכולות לבוא ידי ביטוי בהתעטשויות, שיעול, חרחורים ועוד.
- הפרשות מהעיניים ומהאף.
- חוסר שקט, בעיות שינה ועצבנות.
- ועוד.
בניגוד לאלרגיה לפרעושים אשר מחמירה בקיץ, ואלרגיות סביבתיות אשר מתאפיינות בהתפרצות עונתית, לאלרגיה למזון אין מופע עונתי, והתסמינים הנפוצים ביותר שלה הם ליקוק כפות הרגליים ודלקות אוזניים חוזרות ונשנות.
כיצד מאבחנים אלרגיות אצל כלבים
כאשר ישנם תסמיני אלרגיה שלא עוברים, מומלץ לקחת את הכלב לבדיקה אצל וטרינר.
כדי לזהות את האלרגנים אליהם הכלב רגיש הוטרינר ינסה לקבל תמונה כמה שיותר מלאה לגבי התזונה וחשיפה של הכלב לחומרים חדשים בתקופה שלפני הופעת הסימנים.
בנוסף יתכן והוטרינר ימליץ על אחת או יותר מהבדיקות הבאות:
- בדיקות עור – בדיקות עור כוללות הזרקת אלרגנים בכמות קטנה מתחת לעור הכלב כדי לקבוע אילו אלרגנים גורמים לתגובה.
- בדיקות דם – בדיקות דם יכולות להעיד על תגובה אלרגית על ידי מדידת רמת הנוגדנים בדם, ובדרך כלל מסייעות לבדיקת אלרגיות סביבתיות.
- דיאטת אלימינציה – זוהי הבדיקה הנפוצה ביותר לזיהוי אלרגיה למזון אצל כלבים. במסגרת דיאטת האלימינציה יוזן הכלב בתזונה היפואלרגנית עם מספר מוגבל של מרכיבים, במטרה לקבוע אם אלרגיה למזון היא הגורם לתסמינים.
במרבית המקרים יומלץ על ביצוע מבחן המזון למשך תקופה של 8-10 שבועות, בהם הכלב אינו מקבל דבר למעט מים והמזון ההיפואלרגני שהומלץ על ידי הוטרינר.
במידה ובסוף תקופת המבחן התסמינים נעלמו – סימן שהכלב אלרגי למזון ויצטרך לאכול אוכל היפואלרגני לכלבים לשארית חייו. לעתים יהיה צורך לחזור על המבחן עם סוגים שונים של מזון, כדי למצוא את התזונה המדויקת עבור הכלב שלך. חשוב לבצע דיאטת אלימינציה רק בהמלצת וטרינר ובפיקוחו.
טיפול באלרגיה של כלבים
טיפול באלרגיה לפרעושים ואלרגיה סביבתית
באלרגיות הקשורות לפרעושים ולסביבה, דרך ההתמודדות הטובה ביותר היא צמצום חשיפת הכלב לגורמי האלרגיה עד כמה שניתן.
זה יכול לכלול שינוי מסלול הטיול כך שלא יכלול את הדשא בפארק, או יעבור בקרבת פרחים או צמחיה מסוימת הידועה כפוטנציאל לרגישות, הקפדה על שגרת הדברה קפדנית נגד פרעושים וכד'.
כמובן שחשוב להקפיד גם על סביבה ביתית נקיה ונטולת אלרגניים אליהם הכלב רגיש עד כמה שאפשר, בייחוד בפינות בהן הכלב נמצא באופן קבוע כמו אזור השינה או המנוחה שלו.
בנוסף, באלרגיות מהסוג הזה ישנה אפשרות לתת לכלבים, לפי הנחיות הוטרינר המטפל, תרופות מסוג אנטי היסטמין או סטרואידים, המסייעות להקלה בסימפטומים השונים של האלרגיה.
רצוי לדעת שתרופות אלו לא פותרות את הבעיה, אך בהחלט יכולות להקל על הכלב ולעזור לו להתגבר על התסמינים המציקים.
טיפול באלרגיה למזון אצל כלבים
בניגוד לאלרגיות סביבתיות הקשות מאוד למניעה, אלרגיה למזון ניתנת לאבחון וטיפול פשוט באמצעות שינוי תזונה.
במידה ודיאטת האלימינציה מעידה על קיום אלרגיה או רגישות למזון, הפתרון לבעיה ברוב המכריע של המקרים הוא מעבר לתזונה היפואלרגנית.
אוכל היפואלרגני לכלבים הינו אוכל לכלבים דל אלרגנים, המותאם במיוחד לכלבים עם אלרגיות לרכיבי מזון שונים. כך למשל, באוכל זה מקורות החלבון יהיו ממרכיבים חלופיים שפחות סביר שהכלב נחשף אליהם בעבר, ולכן פחות סביר שיעוררו תגובה אלרגית כגון: סלמון, ברווז או כבש. בנוסף, בסוגי מזונות מסויימים מרכיבי החלבון עוברים תהליכי פירוק נוספים, כגון הידרוליזה, אשר מנטרלים אלרגניים נוספים ומקלים על עיכול המזון.
המזונות ההיפואלרגניים הוטרינרים (רפואיים) שמאפט מייבאת- אוכל היפוארגני לכלבים של סלקט, ואוכל היפואלרגני של חברת פירסט צ'ויס, מבוססים על בשר ברווז אשר לרוב לא משמש במזון לחיות מחמד בשל איכותו הגבוהה, ולכן הסיכוי שהכלב האלרגי נחשף אליו בעבר הינו נמוך.
גם הפחמימות במזונות היפואלרגניים יהיו לרוב ממקורות חלופיים ופחות נפוצים כגון עדשים, אפונה, קינואה, או בטטה.
אלרגיה למזון אצל כלבים על פי רוב אינה מגיבה לטיפול בתרופות כגון סטרואידים, ועל כן השינוי התזונתי הוא לא רק הדרך לאבחון הבעייה, אלא גם הדרך האפקטיבית ביותר להתמודדות עמה.
טיפול בזריקות (דסנסיטיזציה)
שיטת טיפול באלרגיה על ידי חשיפה מבוקרת, במינונים הולכים וגדלים, לאלרגנים אליהם הכלב רגיש. על ידי פעולה זו מערכת החיסון "מתרגלת" לגורם האלרגיה והתגובה אליו החיסונית מתמתנת.
שיטת טיפול זאת ננקטת בעיקר במקרים של אלרגיה סביבתית, ורק לאחר שגורם האלרגיה זוהה בצורה ודאית בבדיקות דם או עור, ומסייעת להפחתה משמעותית בתסמינים לכ – 50% מהכלבים, והטבה מסויימת לכ – 25% נוספים.
אלרגיה בכלבים – לסיכום
על אף שברוב המקרים האלרגיה לא פוגעת בצורה משמעותית בבריאות הכלב, היא בהחלט עלולה לגרום לו אי נוחות רבה ולפגום קשות באיכות חייו. לכן עלינו, הבעלים, מוטלת האחריות להיות עירניים לתסמינים השונים ולפנות לוטרינר בכל חשד לאלרגיה.
למרבה המזל יש כיום טיפולים אפקטיביים למרבית סוגי האלרגיה בכלבים – החל ממניעה, הפחתת הסימפטומים, או טיפולי חשיפה מתקדמים, אשר ישפרו את איכות החיים של החבר הכי טוב שלכם ויחזירו לו את החיוך לפנים ואת הכשכוש לזנב.
